תנ"ך על הפרק

איוב ז

כ״ג סִיוָן תשפ״א

לפרק הבא 755 / 929 לפרק הקודם
היום

הפרק

הֲלֹא־צָבָ֣א לֶאֱנ֣וֹשׁעל־עֲלֵי־אָ֑רֶץ וְכִימֵ֖י שָׂכִ֣יר יָמָֽיו׃כְּעֶ֥בֶד יִשְׁאַף־צֵ֑ל וּ֝כְשָׂכִ֗יר יְקַוֶּ֥ה פָעֳלֽוֹ׃כֵּ֤ן הָנְחַ֣לְתִּי לִ֭י יַרְחֵי־שָׁ֑וְא וְלֵיל֥וֹת עָ֝מָ֗ל מִנּוּ־לִֽי׃אִם־שָׁכַ֗בְתִּי וְאָמַ֗רְתִּי מָתַ֣י אָ֭קוּם וּמִדַּד־עָ֑רֶב וְשָׂבַ֖עְתִּי נְדֻדִ֣ים עֲדֵי־נָֽשֶׁף׃לָ֘בַ֤שׁ בְּשָׂרִ֣י רִ֭מָּהוגישוְג֣וּשׁעָפָ֑ר עוֹרִ֥י רָ֝גַ֗ע וַיִּמָּאֵֽס׃יָמַ֣י קַ֭לּוּ מִנִּי־אָ֑רֶג וַ֝יִּכְל֗וּ בְּאֶ֣פֶס תִּקְוָֽה׃זְ֭כֹר כִּי־ר֣וּחַ חַיָּ֑י לֹא־תָשׁ֥וּב עֵ֝ינִ֗י לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃לֹֽא־תְ֭שׁוּרֵנִי עֵ֣ין רֹ֑אִי עֵינֶ֖יךָ בִּ֣י וְאֵינֶֽנִּי׃כָּלָ֣ה עָ֭נָן וַיֵּלַ֑ךְ כֵּ֥ן יוֹרֵ֥ד שְׁ֝א֗וֹל לֹ֣א יַעֲלֶֽה׃לֹא־יָשׁ֣וּב ע֣וֹד לְבֵית֑וֹ וְלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקֹמֽוֹ׃גַּם־אֲנִי֮ לֹ֤א אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י אֲ‍ֽ֭דַבְּרָה בְּצַ֣ר רוּחִ֑י אָ֝שִׂ֗יחָה בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃הֲ‍ֽיָם־אָ֭נִי אִם־תַּנִּ֑ין כִּֽי־תָשִׂ֖ים עָלַ֣י מִשְׁמָֽר׃כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי תְּנַחֲמֵ֣נִי עַרְשִׂ֑י יִשָּׂ֥א בְ֝שִׂיחִ֗י מִשְׁכָּבִֽי׃וְחִתַּתַּ֥נִי בַחֲלֹמ֑וֹת וּֽמֵחֶזְיֹנ֥וֹת תְּבַעֲתַֽנִּי׃וַתִּבְחַ֣ר מַחֲנָ֣ק נַפְשִׁ֑י מָ֝֗וֶת מֵֽעַצְמוֹתָֽי׃מָ֭אַסְתִּי לֹא־לְעֹלָ֣ם אֶֽחְיֶ֑ה חֲדַ֥ל מִ֝מֶּ֗נִּי כִּי־הֶ֥בֶל יָמָֽי׃מָֽה־אֱ֭נוֹשׁ כִּ֣י תְגַדְּלֶ֑נּוּ וְכִי־תָשִׁ֖ית אֵלָ֣יו לִבֶּֽךָ׃וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ לִבְקָרִ֑ים לִ֝רְגָעִ֗ים תִּבְחָנֶֽנּוּ׃כַּ֭מָּה לֹא־תִשְׁעֶ֣ה מִמֶּ֑נִּי לֹֽא־תַ֝רְפֵּ֗נִי עַד־בִּלְעִ֥י רֻקִּֽי׃חָטָ֡אתִי מָ֤ה אֶפְעַ֨ל ׀ לָךְ֮ נֹצֵ֪ר הָאָ֫דָ֥ם לָ֤מָה שַׂמְתַּ֣נִי לְמִפְגָּ֣ע לָ֑ךְ וָאֶהְיֶ֖ה עָלַ֣י לְמַשָּֽׂא׃וּמֶ֤ה ׀ לֹא־תִשָּׂ֣א פִשְׁעִי֮ וְתַעֲבִ֪יר אֶת־עֲוֺ֫נִ֥י כִּֽי־עַ֭תָּה לֶעָפָ֣ר אֶשְׁכָּ֑ב וְשִׁ֖חֲרְתַּ֣נִי וְאֵינֶֽנִּי׃

מאמרים על הפרק

ויען איוב (לאליפז) - המשך

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי ,

על ארץ. עלי ארץ קרי: וגיש. וגוש קרי ובספרים ישנים ספרדים מסור עליו ית גימ"ל זעירא וכן הוא באלפ"א בית"א מאותיות קטנות: ימי קלו. מלעיל וכן וימי קלו מני רץ בסימן ט' ועיין מ"ש בפרשת נח על כי קלו המים: עין ראי. בס"א כ"י וגם בדפוסים ישנים הטעם באל"ף אמנם בס"ס המדוייקים הטעם ברי"ש וכן דינו כי הוא שם בשקל צורי חולי וכמוהו וכל בשרו מראי (איוב ל"ג). יפה עינים וטוב ראי (שמואל א' ט"ז) כמ"ש רד"ק שם. ובמסורת פרשת לך לך ראי ו' בחולם וסימן הגם הלם. על כן קרא לבאר. ויצחק בא מבא. וישב יצחק עם באר לחי. והוא אדמוני עם יפה עינים. לא תשורני עין ראי. וחד אתה אל ראי בחטף קמץ ע"כ. ד' קדמאי מלרע שהם לדעת קצת מדקדקים פעל עם כנוי המדבר בעדו. וי"א שהם שם עם כינוי המדבר ג"כ כלומר נבואתי וכתב רד"ק שזהו הנכון וב' בתראי מלעיל דאמרן וכן אתה אל ראי שהוא בחטף גם הוא שם כלומר אל ראות בשקל צרי עני וכ"כ הראב"ע: ולא יכירנו עוד. כן הם הטעמים בספרים כ"י לא כמו שנמצא בדפוסים בכתף ימין ומיושב על מלת יכירנו: מקומו. מלא וא"ו על פי המסורת דריש עזרא ודכוותיה בלישנא אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו בסימן ל"ז ושארא דאיוב חסר וכל מקמו דאורייתא דכוותיה חסר ודכוותיה בליששנא אל יצא אי שממקמו ועיין מ"ש בסי' י"ד: אחשך פי. בקמץ חטוף והחי"ת בחטוף סגול ברוב הספרים: אדברה. האל"ף בגעיא בס"ס: היה אני. הה"א בגעיא ס"ס ולא יתכן דגש ביו"ד: לרגעים. כן כתוב בלא וא"ו בתחלת המלה וד' הם במסורת: כמה. מלרע כמ"ש במזמור ע"ח: מה אפעל. העי"ן בפתח: למה שמתני. כל למה רפי טעמו למטה בר מן דין דהוא לעיל אע"ג דרפי וחשיב ליה בעל המסורת בשטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה זיל קרי בסוף מסרה גדולה דילן: ואהיה עלי למשא. זהו אחד מן י"ח פסוקים תקון סופרים והיה לו לזמר עליך אלא שכינה הכתוב הראב"ע ורלב"ג ומדרש ילמדנו ומכילתא פרשת בשלח וספרי פ' בהעלתך ומסורת וכבר ביארתי ענין זה בארוכה בזכריה ב':

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך